אם אחת מהסיבות האלה מוכרת לך – יש לנו ניסיון רב עם בדיוק המקרה שלך.
חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים מוסדיים – לרוב גמישים יותר מהבנקים.
פתרונות מימון מגופים פרטיים עם מבנה מותאם לסיטואציה שלך.
ניתוח מה גרם לסירוב ובניית אסטרטגיה לשיפור ולאישור.
ישנם בנקים עם מדיניות חיתום שונה – אנחנו יודעים איפה ואיך לפנות.
מגיעים מוכנים
לא חייבים לאסוף הכול כדי לדבר איתנו. המסמכים האלה מאפשרים לעבור מתחושה לתמונה עובדתית ולזהות מה עומד מאחורי הסירוב.
מקרה בוחן מאושר
בעל עסק נזקק ל־450,000 ₪ לאחר חודש וחצי ללא התקדמות. הוראות קבע שחזרו, חריגה בחשבון ודירוג אשראי נמוך הקשו על התיק.
לאחר בחינת ההכנסות והנכס נבנה פתרון באמצעות שעבוד מדרגה שנייה. הכסף התקבל בתוך פחות משלושה שבועות, באותו גוף שבו הבקשה הקודמת לא התקדמה.
זהו מקרה מסוים שאושר לפרסום, לא הבטחה לתוצאה דומה. כל תיק נבדק לפי הנתונים ומדיניות הגוף המממן.
המלצות אמיתיות
הגענו לשבי משביל כלכלי אחרי שהיינו כבר מיואשים מהאפשרות לקבל משכנתא. לאורך הדרך נתקלנו בקשיים, וזה ממש לא היה תהליך פשוט. שבי ואוסנת היו היחידים שהצליחו לבנות עבורנו פתרון ולהוביל אותנו עד לאישור המשכנתא שרצינו.
שרון ויובל צור
לא בהכרח. לכל גוף מממן יש מדיניות חיתום משלו, ולכן אותו תיק בדיוק יכול להתקבל אצל גוף אחד ולהידחות אצל אחר. אבל אם הסיבה לסירוב היא נתון בתיק עצמו – יחס החזר, אירוע בדוח האשראי, מסמך חסר – הגשה חוזרת של אותו תיק בלי שינוי תיתקל בדרך כלל באותה תשובה. מה שמשנה את התוצאה הוא שינוי במבנה הבקשה, לא מספר הפניות.
שואלים, ואם צריך – מבררים במקביל בדוח האשראי. הסיבות הנפוצות נחלקות לארבע: יחס ההחזר מול ההכנסה, אירוע שמופיע בדוח האשראי, מסמכים חסרים או לא ברורים, ומבנה בקשה שאינו מתאים לגוף שאליו פניתם.
לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016, כל אדם זכאי לקבל דוח ריכוז נתונים אחת לשנה ללא תשלום, המכסה את שלוש השנים האחרונות, בעברית או בערבית. הדוח מופק על ידי לשכות אשראי בעלות רישיון, מתוך מאגר נתוני האשראי שמנהל בנק ישראל.
ההתחייבויות שלכם ותנאי התשלום שלהן, מידע על אופן פירעונן, פירוט הליכים לגביית חובות שלא שולמו – וגם מידע בדבר אילו גופים קיבלו מידע ממערכת נתוני האשראי שלכם. הסעיף האחרון הוא זכות מידע שרוב האנשים אינם יודעים שקיימת.
כן. החוק מקנה זכות מפורשת לבקש תיקון, השלמה או מחיקה של מידע לא נכון במאגר. זה רלוונטי במיוחד כשחוב ששולם עדיין מופיע כפתוח.
המבנה שקבוע בחוק הוא דו-שלבי: שלוש שנים ראשונות שבהן הנתונים מלאים, ואחריהן שבע שנים נוספות של תיעוד. בתום עשר שנים נמחקים הפרטים המזהים. לא ניתן לבקש הסרה של נתוני אי-פירעון בתוך שלוש שנים מהאירוע.
לא. גוף שמשתמש בדוח האשראי שלכם חייב להודיע לכם על כך מיד. זו חובה שקבועה בחוק, לא נוהג.
דירוג אשראי הוא תוצאה של מודל סטטיסטי, ולא ציון שניתן לפי כלל אחד. בין הגורמים: רצף וותק אשראי, מבנה החוב וניצול מסגרות, ריבוי התחייבויות, פיגורים, והחזרות של המחאות או הוראות קבע.
גופים מממנים שאינם בנקים פועלים לפי כללי חיתום שונים, ולעיתים גמישים יותר לגבי מצבים שהמערכת הבנקאית מתקשה איתם. בתמורה, הריבית בדרך כלל גבוהה יותר. מימון חוץ-בנקאי הוא כלי, לא יעד – כשהוא נכון, הוא נבנה מראש עם מסלול יציאה חזרה למימון זול יותר.
בטווח הקצר ייתכן שינוי קל: בקשת מימון חדשה נרשמת, וזה משפיע. מה שקורה אחר כך תלוי בכם: החזרים שמשולמים במועד הם מה שבונה את הדירוג חזרה, ולעיתים מעבר לנקודת הפתיחה. השאלה החשובה יותר היא לא הדירוג אלא ההתאמה: קודם בודקים אם ההחזר החדש בכלל מתאים להכנסה, ומה העלות הכוללת לאורך כל התקופה. דירוג טוב עם החזר שחונק אינו הישג.
אין לזה מספר אחד. התשובה תלויה קודם כול בשני דברים: מה מטרת ההלוואה, ומול מי אתם פונים. בבנק, בהלוואה לכל מטרה, המגבלות הן המחמירות ביותר וקבועות ברגולציה. אם ההלוואה למטרה עסקית, אשראי כזה מסווג אחרת ואצל חלק מהגופים אפשר להגיע לשיעורי מימון גבוהים משמעותית, אבל זה מחייב מטרה עסקית אמיתית, לא מסלול עוקף לאיחוד חובות פרטיים. אצל גופים חוץ-בנקאיים אחוז המימון גבוה יותר על כל נכס: בדרך כלל 80%-90% משווי הנכס. אחוז גבוה יותר מגיע בריבית גבוהה יותר ובחשיפה גדולה יותר של הנכס. השאלה הנכונה אינה "כמה אפשר לקבל" אלא "כמה נכון לקחת".
בדיקת מסמכים ונתוני אשראי, מיפוי חלופות, הצגת עלות וסיכונים, וליווי מול הגופים לפי ההיקף שיוגדר בהסכם.
לאחר הבדיקה הראשונית ובהתאם למורכבות ולהיקף העבודה. המחיר, אבני הדרך ותנאי התשלום נמסרים בכתב לפני התחייבות.
אין הבטחת אישור, ריבית, סכום מימון או חיסכון. כל החלטה כפופה לבדיקת הנתונים, למדיניות הגוף המממן ולתנאי העסקה בפועל.
אולי יעניין אותך גם:
שיחת ייעוץ ראשונית – ללא עלות וללא התחייבות
בדיקת התאמה קצרה ←